איך עושים חוייה מערב פסח?

מה הלחץ (2)

הבאתי בשבילכם קטעים אותנטיים מתוך הכתבה מבערות את החמץ

הופיע במגזין "בתוך המשפחה" האחרון / גליון 'ויקהל-פקודי' תש"פ. 

ראיינה וערכה הכותבת: הדס אפיק

פסח עוד רגע כאן, הלב כבר מזמן חורג מקצב פעימותיו הקבוע, ההיסטריה מורגשת באוויר ולחץ העבודה בשיאו. לקרצף, להגיע לכל פינה, לסמן עוד 'וי' ברשימה – אלו השאיפות כמעט של כולנו, והשאלה "עשינו יותר משנעשה, או שנעשה יותר משעשינו" תלויה ועומדת. אך יש גם כאלו שערב פסח שלהן נראה לגמרי אחרת. הן "מסתפקות במועט", כפי שהן מגדירות זאת, אינן להוטות להספיק הכל ומוכנות להיכנס לחג במצב קצת יותר שפוי.

הגיע הזמן להתחיל (?)

מלכי ניו, מומחית לוויסות חושי ורגשי, מנהלת מרכז 'come& Sense', מצליחה להפתיע. "אני מתחילה לחשוב על הניקיונות של פסח לא לפני ראש חודש ניסן", היא מבהירה. "אבל על הקניות, הבגדים וההתחדשות לקראת החג, אני מתחילה לחשוב עוד לפני חודש אדר. אני אוהבת להתחדש, לקנות בגדים לילדים וחפצים חדשים לבית, לשנות את מיקום הרהיטים ולשוות מראה חדש לחדרים. את כל הדברים האלו אני עושה מוקדם, אבל ניקיונות אני לא מתחילה אף פעם לפני ניסן".

נשמע קצת הזוי, להקדים קניות לניקיונות…

"נכון", היא מסכימה, "אבל חשבתי עם עצמי והגעתי למסקנה שהדברים שאני בעיקר אוהבת בפסח הם ההתחדשות והחגיגיות, הם שממחישים לי את היציאה מעבדות לחירות. אם הניקיונות לא עושים לי כיף ולא מעניקים לי תחושת חירות, אז פסח בשבילי זה לא זה,

ואני לא מתכוונת להקדיש לכך יותר מדי זמן. אגב, בעלי בהחלט מעודד אותי בגישה הזו. יש לנו הסכמה משותפת שעדיף להיות אמא קשובה לילדים, מאשר אמא שמצחצחת ארונות ומרגישה מרירה ועצובה. זה הפך לתרבות המשפחתית שלנו".

תראו מה (לא) עשינו

את חוזרת שוב ושוב על כך שאת "מסתפקת במועט". ברשותך, פרטי לנו מה כולל המועט הזה. מלכי ניו: "אצלנו משתדלים כל השנה לא להכניס אוכל לחדרים. אני סומכת על הילדים שהם אכן שומרים על כך, וכך מצליחה בערב פסח לסיים מדי יום לפחות חדר אחד. במקביל, אנחנו משקיעים בניקיונות של המטבח והספה בסלון, שם ברור לנו שהכל צריך להיות מושלם".

רשימת הוויתורים של מלכי ארוכה: "אני מוותרת מראש על כל דבר שקשור לארגון מחדש של ארונות הבגדים וניקיונם, כל זה אינו קשור אצלי לערב פסח. אני מוותרת גם על כל דבר שקשור לסיוד הבית, לתיקון רהיטים ולקרצוף כלי חמץ שבכל מקרה אינם משמשים אותי בחג. ניקיון של חלונות לא בלקסיקון שלי ועל התריסים אין בכלל מה לדבר.

הגישה שלי היא להביט על הניקיונות לחג כאילו אני יוצאת לחופשה של שבוע מחוץ לבית. נכון שכאשר יוצאים לחופשה לא לוקחים את כל חדר הארונות? אז אני גם לא מנקה אותו. זה אומר שלפני החג אני בודקת אילו בגדים כל אחד מהילדים יצטרך לחג ואני אורזת

להם אותם בתוך סלסילות שנמצאות בארון מסוים. יש בארון גם אזור תלייה גדול המיועד רק לפסח, שם אנו תולים את הכל".

עברנו דרך ארוכה

"לא תמיד הייתי כזו", אומרת מלכי, "ומדובר כאן בהחלט בתהליך שעשיתי עם עצמי ועשינו כמשפחה. בתחילה ניסיתי לדמות לאמא שלי שנוהגת לנקות החל מט"ו בשבט ומקדישה להכנות לפסח חודשים ארוכים. כילדים עזרנו לה בכיף שלנו וזו הייתה חוויה עבורנו, אך כאשר הניקיון הפך להיות באחריותי הבלעדית, החוויה כבר הייתה פחות חווייתית ובעיקר הלחץ נשאר. לכן עשיתי לעצמי סוויץ' בחשיבה והגעתי למסקנה שאם אני לא אוהבת מה שאני עושה, אין סיבה שאמשיך לעשות זאת, ואם אמא שלי נהגה באופן מסוים, זה לא אומר שאני צריכה להמשיך לנהוג כך. אימצתי לעצמי חשיבה מחודשת".

אנחנו וכולם

מהן התגובות שאת שומעת מהסביבה כשמבינים שאת מסתפקת במועט? מלכי מסבירה: "כשאני פוגשת נשים שמספיקות לנקות 'את כל מה שזז', אני מסתכלת עליהן ומנסה להבין מה מסתתר מאחורי הדברים. אם זו אישה שמדברת בהתלהבות ובשיא האנרגיה, כשרואים עליה שבמשך כל השנה היא ציפתה לפסח כי היא אוהבת לעבור על הבית באופן יסודי, וגם אם היא מתלוננת שקשה לה, בסתר ליבה היא שמחה – אז אני שמחה יחד איתה. מנגד, קורה לא פעם שאני רואה נשים שניכר עליהן שהן ממש סובלות וכורעות תחת הנטל. ממש כואב לי עבורן, כי כשהופכים את ערב פסח לעבודת פרך זה שיווק לא נכון, וזה לא אמור להיות כך. מותר לנו כנשים ליהנות מערב פסח, וזה אפשרי".

מלכי מוסיפה מכובעה המקצועי, כמנחה חושית – רגשית, כי היא חושבת שקיימת בחירה אם ליהנות בערב פסח או לסבול, והכל מתחיל מהמודעות העצמית ומההכרה ביכולותינו. "אני חושבת שכל אישה יכולה וזכאית לשאול את עצמה מה היא רוצה שיהיה, ואחר כך לבדוק אילו משאבים יש ברשותה, שיוכלו לעזור לה לעשות את מה שחשוב לה. אחרי שהיא עונה לעצמה בכנות על שתי השאלות, היא כבר הרבה יותר מודעת ויכולה לחשוב מהי הדרך שתאפשר לה לנקות את הבית כמו שהיא רוצה, אך עם זאת, להגיע לחג כבת חורין ולא כמשועבדת. לפעמים זה יהיה כרוך בוויתורים, לפעמים היא תחליט ללמוד להיעזר בבני המשפחה או בעוזרת שתביא מבחוץ, או בכל דרך אחרת.

לסיכום

"אנחנו, הנשים, אלופות ביצירתיות, וכאן בדיוק המקום להביא זאת לידי מעשה, 

ולארגן את אורח החיים באופן שיתאים לחוויה שבה אנו בוחרות". 

את לא זוכה לחוש את הבחירה והחירות בערב פסח?  חסר לך האיזון בין נקיון לאימהות? את רוצה משפחה רגועה גם בימים עמוסים??

אני מזמינה אותך להכיר את הגישה החוויתית והמותאמת אישית שלנו

בתקופת הקורונה – ממשיכים ללוות אמהות, הורים וילדים. נסי אותנו 

לשיחת ייעוץ מתנה לחצי כאן >>

נהנית מהכתבה? נשמח שתשתפי אנשים שזה יוכל לעזור להם

הכנתי עבורך מדריך מעשי ומקצועי ב-מ-ת-נ-ה
שבו תלמדי איך לפתח את החושים, להכיר את צרכי ילדיך מקרוב.
את תצליחי להבין את השוני בין  כל ילד וליצור בבית אווירה של שמחה
והרמוניה אוהבת בין כולם ברגע שתכירי את החושים של ילדייך.
~פתאום תביני את העולם שלהם מקרוב, בלי פחד וכל אתגר יהיה קל לפתור בקלות ובכיף~

התקדמות באה מגמישות ותעוזה ואת זה אנחנו מקנים לעצמנו ולילדינו

לקבלת המתנה השאירי פרטים עכשיו והמתנה בדרך אליך

become part of our

vision

Talk To Us & We’ll Talk To You!